אימוץ ילד על ידי בני זוג חד מיניים 

                           אימוץ ילד על ידי בני זוג חד מיניים

בעת האחרונה, המגמה לאפשר לבני זוג חד מיניים (שני גברים או שתי נשים) לאמץ ילד חדש למשפחתם, או לאמץ ילד ביולוגי של אחד מבני הזוג, מתרחבת.

נושא זה נמצא עוד בראשית דרכו, ואולם לאחרונה ניתנו מספר פסקי דין אשר יש בהם כדי להצביע על שינוי מגמה בנושא, כלומר לאפשר אימוץ ילד על בני זוג חד מיניים.

אימוץ בישראל מוסדר בחוק אימוץ ילדים, הקובע כי :

"אין אימוץ אלא על ידי איש ואשתו יחד; ואולם רשאי בית משפט ליתן צו אימוץ למאמץ יחיד - (1) אם בן זוגו הוא הורה המאומץ או אימץ אותו לפני כן;"

עד לאחרונה, בתי המשפט פרשו את המונח "איש ואשתו" כגבר ואישה דווקא, ובשל כך קבעו כי החוק אינו מאפשר אימוץ ילד בידי בני זוג מאותו המין, אלא רק על ידי גבר ואישה.

הוראה זו חלה גם על בני זוג חד מיניים, בין אם הם רוצים לאמץ ילד שאינו צאצא ביולוגי של אחד  מהם, ובין אם אחד מהם מבקש לאמץ את הילד הביולוגי של בן זוגו. בשני המקרים, המדובר באימוץ ילד, וזה היה מותר, עד לאחרונה, רק על ידי גבר ואישה.

 ב.       תחילת השינוי בסוגית האימוץ המדובר:

 בשנת 1997 בנות זוג חד מיניות עתרו לבית-המשפט לענייני משפחה בדרישה להכיר בהורותן המשותפת על ילדיהן (ילדים שנולדו לכל אחת מהן מתרומות זרע אנונימיות). בית-המשפט דחה את בקשת האימוץ, אולם הוא אישר לתת צווי אפוטרופסות לבנות הזוג, כל אחת על ילדי השניה, לאחר שקיבל תסקירים המעידים כי זוהי טובת הילדים.

הצו קובע כי כל אחת מבנות הזוג הינה אפוטרופסית על ילדי בת זוגה, כך שאם יקרה דבר מה לאם הביולוגית, לא יהיה אפשר לקחת את הילדים מבת זוגה, והם יישארו אצלה לפחות עד למתן צו אימוץ. כמו כן, צו האפוטרופסות מאפשר לאם הלא-הביולוגית לעשות פעולות בשם הילדים שילדה זוגתה. יובהר כי צו אפוטרופסות לא קובע מעמד של הורה, אלא רק מעמד נמוך יותר, של אפוטרופוס.

ביהמ"ש המחוזי דחה גם כן את בקשת האימוץ, ועל כן בנות הזוג עתרו לבג"צ, שם הוכרה לבסוף אפשרות אימוץ מסוג זה. פסק דין זה נחשב כפורץ דרך.

ג.       מה נקבע בבג"צ בפס"ד חקק נ' היועמ"ש?

בג"צ דן בשאלה העקרונית, האם שתי נשים לא-נשואות, אימהות לילדים, המקיימות מערכת חיים זוגית משותפת, כשירות על-פי דין לאמץ הדדית האחת את צאצאי רעותה.

בג"צ קבע כי לא ניתן לומר כי בשל הזוגיות החד-מינית של המערערות, אימוץ על ידן יהיה בהכרח שלא לטובת המאומץ. יש לבחון כל מקרה לנסיבותיו המיוחדות. נסיבות אלו כוללות גם את תפיסות החברה באשר להשפעת זוגיות חד-מינית על טובת המאומץ, ואולם אין זו כל התמונה.

בשורה התחתונה, נקבע בפסה"ד כי ניתן באופן עקרוני לתת צו אימוץ לבני זוג חד מיניים, והתנאי בו יש לעמוד הינו טובת הקטין. אם לאחר בדיקה מעמיקה בידי גורמי מקצוע יעלה כי האימוץ הינו לטובת הקטין, הרי שהאימוץ יאושר, למרות היות ההורים המאמצים בני זוג חד מיניים.

עניין זה הוחזר לביהמ"ש לעניני משפחה, על מנת שיבדוק בצורה מעמיקה את נסיבות התיק, מצב הקטין, וההשפעה שתהיה לאורח חיי הוריו המאמצים עליו. לאחר שיוברר מהי טובת הקטין, ניתן יהיה לקבל החלטה בדבר האימוץ.

ד.       מהי למעשה ההלכה כיום?

פסק דין חקק הוביל את השינוי בתפיסת אימוץ ע"י בני זוג חד מיניים,  ולאחריו באו פסקי דין אשר המשיכו את דרכו.

כך למשל, לפני כשנה ניתן פס"ד אשר אישר מתן צו אימוץ לילד בגיר ע"י שני גברים, בני זוג, וזאת לאור קיום נסיבות מיוחדות אשר הראו כי טובת הבגיר הינה כי יאומץ בפועל ע"י בני הזוג.

כלומר, המצב המשפטי כיום קובע כי בני זוג חד מיניים יוכלו לאמץ ילד (שאינו ילדם הביולוגי או שהינו ילד ביולוגי של אחד מהצדדים בלבד), וזאת במידה ויוכח כי אימוץ זה הינו לטובת הקטין.

בשנת 2000 חייב בג"ץ את שר הפנים, במסגרת פס"ד ברנר-קדיש נ' משרד הפנים, לרשום זוג לסביות בעלות אזרחות ישראלית כשתי אמהותיו של ילד שילדה אחת מהן בארצות-הברית. הרישום נעשה מכוח צו אימוץ זר שניתן לאם הלא-ביולוגית בקליפורניה, שם אימוץ שכזה מותר ע"פ החוק.  מאחר וצו האימוץ לא נפסל בישראל, נקבע בפסק הדין כי משרד הפנים לא רשאי לבחון האם הוא נכון או לא, ויש לבצע הרישום על פי מה שכתוב בצו.